גמרא שבת

שיטת התוס' ושיטת הערוך בפסיק רישיה דלא ניחא ליה.

משמעותה המיוחדת של השבת כמציאות שמעל הזמן. המשמעות המיוחדת של השבת צריכה ללוות גם את לימוד החלקים ההלכתיים של מסכת שבת.

השיעור ניתן בבית הכנסת בכפר דרום זמן קצר לפני חורבנו.

חז"ל מספרים שתלמידי שמאי גזרו על י"ח דברים, ותלמידי שמאי היו הורגים את תלמידי בית הלל שהתנגדו להם. הרמב"ם סבור שזהו משל שמרמז שהתקבלה שיטת בית שמאי שצריך לצאת לעולם המעשה כדי להביא את הגאולה, ומי שנשאר בבית המדרש נחשב ל"הרוג". ואילו בית הלל סבורים שזו חזרה על חטא העגל.

השיעור ניתן בכפר דרום

נחלקו התוספות והערוך בהגדרת 'פסיק רישא דלא ניחא ליה' - 'מלאכה שאינה צריכה לגופה' או 'דבר שאינו מתכוין'. נראה כי שורש מחלוקתם נעוץ כבר במחלוקת בין סוגיות הגמרא עצמה.